חייו של רונלד 'רון' קית' וויליאמסון היו שקועים בטרגדיה: מקריירה מבטיחה מוקדמת בבייסבול שנקטעה מפציעות ומחלות נפש ועד להרשעתו השגויה ברצח דברה סו קרטר. האירועים שהובילו להרשעתו ברצח ולזיכוי בסופו של דבר מתוארים בסדרת הדוקו הפשע האמיתי החדשה של נטפליקס 'האיש התמים', המבוססת על ספר ג'ון גרישם באותו השם. ולמרות ששמו של וויליאמסון נוקה והוא שוחרר בסופו של דבר מהכלא, לא היה לו הרבה זמן ליהנות מהחופש שלו.
הרשעתו של וויליאמסון ב-1988 באונס וברצח של קרטר, מלצרית קוקטיילים פופולרית בת 21, הובילה לכך שהוא ירד לנידונים למוות. למרות שכמעט שום ראיה לא קשרה את וויליאמסון לפשע, המשטרה השתמשה במה שגרישם תיאר כטכניקות מניפולטיביות שניצלו את מחלת הנפש של וויליאמסון כדי לכפות ממנו הודאה כמעט בלתי מובנת. באופן דומה, המשטרה השתמשה בבדיקות שיער וניתוח כתב יד לא אמינות מאוד כראיה כדי לחבר את וויליאמסון לזירת הפשע. עדיין לא ברור מדוע, בדיוק, הליקויים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים של וויליאמסון לא נחקרו עוד במשפט.
למרות היעדר ראיות קונקרטיות, ייקח לפרויקט התמימות יותר מעשור לחלץ סופית את וויליאמסון מנידון למוות. לפי האתר שלו , רק בשנת 1998 הסכימו בתי המשפט לבדיקת DNA. תוצאות הבדיקה יוכיחו אחת ולתמיד שזה לא היה וויליאמסון במקום, אלא גלן דייל גור, האדם האחרון שנראה עם קרטר באותו לילה.
באפריל 1999, לאחר 11 שנות מאסר, שוחרר וויליאמסון סוף סוף לחופשי. אבל מה קרה אחר כך עבור שחקן הבייסבול לשעבר?
דברה ניואל
הדבר הראשון שעשה וויליאמסון לאחר ששוחרר היה למהר החוצה ולהדליק סיגריה. כאשר פונים אליהם עיתונאים, עדיין לא ברור עד כמה וויליאמסון, שנאבק בבריאות הנפש במשך שנים, היה מודע לחומרת מצבו.
'אני מרגיש שהרגליים שלי הורגות אותי', הייתה תגובתו כשנשאל איך הוא מרגיש לגבי החלטת בית המשפט.
משפחתו הסיעה אותו לאחר מכן למסעדת ברביקיו, שם עטף צלעות, למרות שאיבד את רוב שיניו בכלא.
וויליאמסון נרתע מלדבר על זמנו הכלוא ורק דן בקצרה בניסיונות ההתאבדות השונים שלו בזמן הכליאה, והצביע על צלקות שנגרמו מעצמו על פרקי ידיו. לעתים קרובות הוא שינה את הנושא כששאלו אותו שאלות על הכליאה שלו.
אחת התחנות הראשונות של וויליאמסון לאחר שחרורו הייתה לאצטדיון ינקי בניו יורק, לפי הניו יורק טיימס . שם, הוא נדהם מהשדות הבתוליים.
מה קרה לאליסה אוקסלי
'רק טעמתי כמה כיף הם נהנו כאן', אמר. ״כל מה שאי פעם רציתי לעשות זה לשחק בייסבול. זה הכיף היחיד שהיה לי אי פעם״.
זמן קצר לאחר מכן, תחנת טלוויזיה גרמנית שילמה עבור טיול לדיסני וורלד בתמורה לגישה לסיפורו של וויליאמסון.
וויליאמסון לעולם לא ימצא נחמה מוחלטת ממגוון בעיות בריאות הנפש שלו, לדברי אחותו, רנה סימונס מאלן, טקסס. משפחתו ניסתה להחזיק אותו בתרופות שלו, אך נאבקה. הוא המשיך לשתות והפך לפרנואיד יותר ויותר ככל שהאלכוהול התערבב עם התרופה שלו. הוא האמין שהמשטרה תבוא אחריו שוב והוא נשא סכין קצבים ברחבי השכונה. הוא ניצל מתשלומי נכות מהמוסד לביטוח לאומי. הוא נכנס ויצא ממוסדות לבריאות הנפש שוב, נהנה לזמן קצר מתקופות של פיכחון אך חזר על עצמו זמן קצר לאחר מכן.
וויליאמסון אכן השתתף בצעדה של מייל אחד בטקסס בתקווה להמתיק את גזר הדין של הנידונים למוות. הוא נראה מבולבל באירוע, אך נוכחותו זכתה להערכה רבה על ידי הפעילים.
וויליאמסון גם נקט בצעדים משפטיים נגד פרקליטים מחוזיים של מחוז פונטוטוק על שנותיו שאבדו שלא כדין בכלא. הוא דרש פיצויים בסך 100 מיליון דולר, אך הפרטים של תיקי בית משפט אלה, כולל הסכום שהסתפק בו, נותרו בלתי נחשפים.
צרור ורדים היום
בשנת 2004, רק חמש שנים לאחר ששוחרר, וויליאמסון נפטר משחמת הכבד. הוא נודע על המצב רק שישה שבועות לפני מותו, אך סבל מכאבי בטן עזים לפני כן, לדברי אחותו, אנט הדסון.
נראה היה שוויליאמסון קיבל את גורלו ברגעיו האחרונים
'הוא היה שלם לגמרי עם האדון', אמר אז חבר של וויליאמסון. ״לא היה לו פחד ממוות. הוא רק רצה לגמור עם זה״.
סוזן מארי סבקיס
צלם בשם טארין סיימון, שהשתמש בוויליאמסון כנושא לקראת סוף חייו, ביקש מוויליאמסון לסכם את מחשבותיו האחרונות.
״אני מקווה שלא אלך לא לגן עדן ולא לגיהנום. הלוואי שבזמן מותי אוכל ללכת לישון ולעולם לא להתעורר ולעולם לא לחלום חלום רע... אני לא רוצה לעבור את הדין. אני לא רוצה שמישהו ישפוט אותי שוב״.
[צילום: רון וויליאמסון נהנה מהסיגריה הראשונה שלו כאדם חופשי, יום חמישי, 15 באפריל, 1999 על מדרגות בית המשפט המחוזי באדה, אוקלה, לאחר שריצה 12 שנות מאסר. קרדיט: AP Photo/J. פט קרטר]