הפשעים של הרוצח סגד לשטן פאזוזו אלגראד נבדקים ב'השטן שאתה מכיר'

היסטריות על קבלות אפלות של בחורים רעים סוגדי השטן צצו לאורך כל ההיסטוריה האמריקאית, ממשפטי המכשפות של סיילם של שנות ה-90 ועד הפאניקה השטנית של שנות ה-80. בעוד שרוב התזזיתיות הללו הוכחו כהזיות המוניות, בווינסטון-סאלם, צפון קרוליינה, סוגד שטן אמיתי חילץ השפעה אפלה ממשית.

פאזוזו אילה אלגראד (נולד בג'ון לוסון) השתתף בהריגות של לפחות שני גברים בזמן שפעל כמנהיג של קבוצת פאנקיסטים ואאוטסיידרים, מה שזרע הרס בעיירה האוונגליסטית אחרת. בסדרת הדוקו הפשע האמיתית החדשה ביותר של Viceland, שכותרתה 'השטן שאתה מכיר', נבדקים לעומק הכשלים החברתיים-פוליטיים שאפשרו לאלגארד לצבור כוח בקרב קבוצת דחויים של החברה.

אז מי היה פזוזו אלגראד ובמה הוא האמין?

אלגראד נולד בג'ון לוסון ב-12 באוגוסט 1978 בסן פרנסיסקו, קליפורניה. תיאורי ילדותו משתנים מאוד בהתאם למי שמספר את הסיפור, כפי שציינה הבמאית והמפיקה של 'השטן שאתה מכיר', פטרישיה גילספי.

'היו הרבה דיווחים משתנים, בחלקים גדולים כי הוא המציא מחדש את הסיפור עבור אנשים שפגש מאוחר יותר בחייו', סיפר גילספי Crimeseries.lat . ״הוא סיפר לאנשים שהוא מעיראק, הוא אמר לאנשים שאביו היה איזה כהן גדול. אבל האנשים שהכירו אותו בילדותו תיארו אותו כקצת מנומס, קצת רגשני. דברים שעשויים להעיד על תחילתה של מחלת נפש: פגיעה בבעלי חיים, צריכת אלכוהול וסמים בגיל מאוד מוקדם״.

אמו של אלגראד, סינתיה ג'יימס, זוכרת דברים קצת אחרת.

'לכל ההורים יש ויכוחים [עם ילדיהם] ואינם מסכימים', אמרה על אלגראד ב'השטן שאתה מכיר'.

'כן, לג'ון היו כמה בעיות נפשיות, אבל הוא לא היה בחור רע,' המשיכה ג'יימס, ובשלב מסוים תיארה את בנה כ'לוחם הקטן' שלה.

'הם אבחנו אותו כאגורפובי, סכיזופרני, פסיכוטי', אמר ג'יימס. ״אז התחלתי לקבל עזרה בשבילו. אבל כדי להמשיך עם הפסיכיאטרים וכדומה, צריך הרבה כסף. אתה צריך לזכור את הדברים הטובים, ואני חוסם כל אחד מהדברים הרעים. הוא בשום פנים ואופן לא היה מלאך, אבל הוא לא היה אדם רע או בוגי או כל ביטוי שאנשים קראו לו״.

לא ברור מתי אלגראד וג'יימס עברו לגור בסאלם-ווינסטון, אבל השניים גרו בבית בפאתי העיירה, שיש בה אוכלוסייה נוצרית גדולה. אלגראד קיבלה בסופו של דבר את השם פאזוזו ב-2002, לפי KPIX של סן פרנסיסקו, קליפורניה. הכינוי היה הומאז' למלך שדים אגדי ולחבר הארכי שכביכול החזיק ברגאן מקניל הבדיונית בסרט האימה האיקוני 'המגרש השדים'. הוא הפך לדמות מקומית אקסצנטרית משהו שהפרבר חשש ממנו.

'פאזוזו עשה כל שביכולתו כדי לגרום לעצמו להיראות מפחיד לאנשים בעיר', אומר צ'אד נאנס, עורך ה-Camel City Dispatch שסיקר בהרחבה את מקרה פזוזו, ב'The Devil You Know'.

״הוא ניסה להפחיד אנשים. הוא טען שהוא מקריב חיות, הוא טען שהוא מסוגל לשלוט במזג האוויר, הוא שיקם את שיניו... הודפסו לו קעקועים על פניו. הוא הפך לאייקון השחתה של וינסטון-סאלם בדמותו של מנסון', הסביר.

גילספי מציין כיצד אלגראד ניזונה מהמותג הייחודי של השמרנות של וינסטון-סאלם כדי ליצור את הפרסונה שלו.

״הוא לא התקבל,״ אמרה גילספי. ״שלב אחר שלב הוא התחיל לעשות דברים קיצוניים יותר, כמו הקרבת החיות ויצירת המיתוס הזה סביב עצמו. העובדה שהוא בחר לקחת אלמנטים של לוציפריאניזם ואיסלאם - שתי דתות שמחלוקות להפליא - ולחבר אותם יחד מראה שהוא הגיב בדיוק לקהילה הנוצרית שלו, שלאחר ה-11 בספטמבר. אז הוא ממשיך להעלות את הקצב, ולהגדיל את הקצב.'

הקבוצה של אלגראד גדלה

כשבריאותו הנפשית של אלגראד התדרדרה, מקום המגורים שחלק עם אמו החל למשוך קבוצה מעורבת של תושבים מקומיים שתוארה על ידי גילספי כ'מעמד הפועלים, העניים העובדים, [ו]אנשים חסרי זכויות אחרת.' כמה מהם אפילו ראו את עצמם חסידי פאזוזו אלגראד.

״הייתה לו סוג של כריזמה מעוותת, זה סוג של כריזמה שלא ימשוך את כולם. אבל מוחות מסוימים הולכים להימשך בגלל זה: הבלתי מתאימים, המנודים, אנשים שחיים על הקצה או אנשים שרצו לחיות על הקצה', נזכר חברו לשעבר של אלגראד, נייט אנדרסון, ב'השטן שאתה מכיר'.

מי שאכלס את הבית באותה תקופה זוכר את המעון כחסר חוק, כאוטי, מלא בהפקרות מינית ומטונף לחלוטין.

״פשוט בילינו וצמרנו ומה לא, אולי עשינו קצת הרואין מדי פעם. רק טיפה מטורפת של שתייה, חתכו את עצמנו ואחד את השני, אולי שתו דם של ציפור או משהו כזה. רק מסביב נהנים', אמר 'קרייזי דייב' אדמס, חבר נוסף של אלגראד, ב'השטן שאתה מכיר'.

'אנשים היו באים לבקר את הבית שלו כי הם ידעו שזה שלטון חופשי. לא היו חוקים, לא היה שום דבר שהיית צריך לעמוד בו. אתה יכול להשתין בשטיח שלו, אתה יכול לרסק טלוויזיה, אתה יכול להכות מישהו בראש עם בקבוק בירה, אתה יכול לזרוק סכין על הקיר שלו, זה פשוט לא משנה', המשיך אדמס.

תושבי העיר, אולי מתוך פחד, סבלו את הנוכחות החריגה של אלגראד והשבט המאולתרת שלו. בינתיים, שמועות על גופות שנקברו בחצר האחורית של אלגראד החלו להסתובב בין חבריו.

ביאנקה הית' אמר להאפינגטון פוסט שבמהלך חודש החיים עם אלגראד, היא שמעה אותו דן בהרג לצד אזכורים אלכסוניים של קניבליזם.

פז סיפר לכולם, אמר הית'. אבל אף פעם לא האמנתי לו. אני בטוח שגם אף אחד אחר לא האמין לו. הוא צחק על שרידי השלד כשסיפר את הסיפור על למה הוא עשה את מה שעשה... אף פעם לא ראיתי את גופות השלד, בכנות חשבתי שהוא משקר, עכשיו אני לא בטוח למה להאמין.'

הרציחות מתחילות

מאז אמרו צירים שהם מאמינים שהרציחות הראשון של אלגראד התרחש זמן מה לאחר ה-1 ביוני 2009, לפי WXII12 של ווינסטון-סאלם. הם מאמינים שסילוק הגופה במקום וינסטון-סאלם נעזר באמבר בורץ' וקריסטל מטלוק, שני תושבי הבית שהזדהו כארוסים של אלגראד. על פי ההערכה, Burch הרג קורבן זכר שני באוקטובר 2009, ואלגראד סייע לקבור את הקורבן באותה חצר אחורית.

בשנת 2010, אלגראד הורשע באשמת אביזר לאחר מעשה הירי בג'וזף צ'נדלר בן ה-30, שגופתו התגלתה ליד נהר על ידי המשטרה ב-7 ביוני באותה שנה לאחר שאמו דיווחה עליו כנעדר. אלגראד שוחרר על תנאי בגין הפשע זמן קצר לאחר מכן, על פי רישומי המחלקה לבטיחות הציבור בצפון קרוליינה .

אלגראד הורשע גם ב-2010 בתקיפת אמו בעבירה, אך ג'יימס מעולם לא עבר עם התביעה. הנציגים טענו שאלגראד חנק את אמו בבית שבו גרו שניהם עד שלא הצליחה לנשום, לפי כתב העת Winston-Salem Journal .

צדק קר קנקקי

המשטרה, למעשה, ערכה לפחות חיפוש שוטף אחד בבית אלגראד, אבל זה לקח חמש שנים כדי שהשוטרים יבצעו בדיקה יסודית מספיק של בית המגורים כדי לאתר את שרידי השלד של שני קורבנות, ג'ושוע פרדריק וצלר, בן 37 ​​וטומי דין וולץ' ב-5 באוקטובר 2014. נקבע כי שניהם מתו לאחר שנורו, על פי WFMY News 2 של גרינסבורו, צפון קרוליינה. גופות בעלי חיים נמצאו מלכלכות את הרכוש, שהיה מלא בפסולת ובכתובות שטניות.

הנסיבות שבהן אלגרד הכירה את כל אחד מהגברים נותרות מעט לא ברורות, אם כי ג'יימס אומר ב'השטן שאתה יודע' שווצלר היה אחד מבין הנשמות הסוררות הרבות שמצאו את דרכו לביתם, בחיפוש אחר אחווה.

״הם היו רק חברים, עד כמה שידעתי. הם אהבו לשיר מוזיקה,' אמר ג'יימס. ״לא היה לו איפה להישאר... הם כיבו לו את החום או משהו ו[הוא שאל אם הוא יכול] לישון על הספה. לא הייתה לי בעיה עם זה. נהניתי שלג'ון היו חברים'.

'אני לא יודע מאיפה זה בא,' נזכר ג'יימס על הריגתו של וצלר. ״אני באמת חושב שהוא פשוט לא ידע מה הוא עושה... הוא לא היה הוא עצמו. הוא היה על סמים או אלכוהול או שניהם, כנראה״.

אלגראד, בורץ' ומאטלוק נעצרו כולם והבית זכה לגינוי לאחר שנקבע לא כשיר למגורים, לפי WXII12.

כשהחדשות על הרציחות התפרסמו בעיתונים המקומיים, החלה טירוף תקשורתי סביב הפשעים. גילספי, נמשך לסיפור פרוע גדוש בחשדנות ואלימות, אמר שרבות מעובדות הפשע אבדו או נעשו סנסציוניות בדיווחים ראשוניים.

'אני חושב שכשאתה עובד בכל סוג של עיתונאות יש רצון לרצות את המפרסמים שלך והעבודה שלי לא פטורה מהמציאות הזו', אמר גילספי ממערבולת התקשורת. 'אנשים הבינו שסקס ואלימות מוכרים ושזה נטפל בתקשורת כך שהרבה מהעובדות נסתרו. אין ספק שיש הרבה אלמנטים בעלי אופי מבוגר. [חלק מהחנויות] קראו לזה 'כת מין' - וזה כאילו, ובכן... זה לא באמת היה כת מין. זו הייתה חבורה של אנשים שגרה בבית מלוכלך. זו הייתה חבורה של בנות שעברו התעללות פחות או יותר עד כדי כך שהתעללו באנשים אחרים. בגלל שהם הושארו בבית מלוכלך עם הרבה סמים - הם נפגעו ואיימו עליהם. אני חושב שקל יותר לומר, 'אוי תראו, כלות השטן!' מאשר להצביע על שנאת נשים מערכתית והתעלמות כללית מאנשים עניים״.

״אפשרנו לאנשים האלה להיעלם,״ המשיכה גילספי. 'לעתים קרובות אנו מספרים את הסיפורים האלה על רצח עם שעת המוות, ועל ניתזי הדם ושאריות האקדח, אבל לעתים רחוקות אנחנו מסתכלים על רסיסי האלימות שמטביעים את עצמם בקהילה הגדולה יותר ואני חושב שזה ראוי להסתכל'.

שטניסטים בפועל, שהגיבו לשערורייה, ניסו להרחיק את עצמם ממעשיו של אלגראד, למרות הדיווח שהצביע על כך שהוא חסיד של דתם.

'ברור שאנשים מנסים להצמיד אותו אלינו,' אמרה ליז בראדלי, שטניסטית פעילה וחברה במקדש השטן, ל Crimeseries.lat . ״ברור שהוא היה אדם מבולגן. אני לא יודע למה מישהו ייקח כל דבר שהוא אומר ברצינות רבה. אנשים אוהבים להשתמש בשעיר לעזאזל של השטן. אנחנו רוצים לחפש פתרון או תשובה, ומכיוון שבריאות הנפש קשה להבנה, אנחנו יכולים פשוט להצביע על השטן - במיוחד במקרה הספציפי הזה כי לבחור היו חבורה של קעקועים בפנים.'

שטניסטים אמיתיים, הסביר בראדלי, שמים דגש על 'אמפתיה וחמלה'. אנו שואפים לצדק, מחפשים ידע ומשתמשים במדע כדי להנחות את אמונותינו ולא להיפך. ערכי הארה כלליים. וחסד״.

'אנחנו לא תיאיסטים,' היא המשיכה. ״אנחנו אפילו לא באמת מאמינים בשטן, אנחנו משתמשים בשטן כמטאפורה... העיקרון השלישי שלנו הוא שגופו של אדם בלתי ניתן להפרה, נתון לרצונו בלבד. אז לעולם לא נפר את האוטונומיה הגופנית של מישהו. אני רק רוצה שאנשים יבינו את זה״.

מותו המסתורי של אלגראד

אלגראד היה אמור להופיע בבית המשפט ימים לפני שהמשטרה אמרה שהוא נטל את חייו במה שכונה התאבדות לכאורה ב-28 באוקטובר 2015, כמעט שנה אחת לאחר גילוי הגופות בביתו. הוא נמצא ללא תגובה עם פצע בזרועו בתא הכלא שלו באותו יום, על פי כתב העת Winston-Salem Journal .

הנסיבות הספציפיות של מותו נותרו מסתוריות, כאשר המשטרה מסתירה כמויות ניכרות של מידע מהציבור, כולל כיצד בדיוק הוא מת, פרטים על הפצע, האם היה כלי נשק בתאו, אם הוא היה במשמרת מתאבדים, או אם הוא אי פעם ניסו להתאבד בעבר. חלק מהאנשים שהתראיינו ב'השטן שאתה מכיר' לא היו בטוחים לגמרי אם המצב הוא, במציאות, בכלל התאבדות.

'כשזה מגיע ל[ההתאבדות], לעולם לא יהיו לי עובדות על הדברים האלה', אמר גילספי. ״לכל הפחות, זה לא היה צריך לקרות. לא משנה באיזה חפצים חדים השתמשו... העובדה היא שהבחור הזה מת והיתה על זה מסיבת עיתונאים כל כך מעורפלת, זה מפחיד. זו בעיני הזוועה האמיתית״.

למרות התנהגותו המתועבת, גילספי מסרב לגנות את אלגראד כאדם רשע.

'אני מאמינה שיש דברים רעים בעולם הזה,' אמרה. ״אני מאמין ב - אני לא צריך להגיד את הטוב שבאנשים, אלא את היכולת לעשות טוב בכל האנשים. אני חושב שכשמישהו עושה משהו כל כך שגוי ומחריד, זה אומר שאנחנו צריכים לעבוד דרך הפחדים שלנו ולראות את הטרגדיה שהיא. הטרגדיה היא שלא הצלחנו ליצור עבור האדם הזה סביבה שבה הוא יוכל לומר את הטוב שלו״.

״כמובן שפזוזו ואמבר באמת ירו והרגו באנשים האלה, אבל היו הרבה נקודות שבהן מישהו יכול היה להתערב. אנחנו, כקהילה, קצת פישלנו את זה', מסכם גילספי. 'אנחנו צריכים לבדוק את הילד המוזר קצת יותר, או אולי צריך לתת את המשטרה שלנו קצת יותר אחראית'.

בית אלגראד נהרס מאז, לפי Tribune Media Wire .