ב-23 באפריל 2018, ג'נייר ג'ררדו פרץ לביתו של אהוב בעלה וירה בה למוות לפני שהפנתה את האקדח על עצמה.
מרטין מקניל
כעת, יותר משנה לאחר המפגש הקטלני שהותיר את שתי הנשים מתות, בעלה, מארק ג'ררדו, הביע חרטה על התפקיד שמילא בטרגדיה.
'שברתי את הלב שלה ויותר מכל, [מתוך] כל זה, החרטה שלי חוזרת לשבור את ליבה ולגרום לה להרגיש שאין לה ברירה אחרת', אמר ל-20/20 ממעשיה של אשתו, לפי חדשות ABC .
מארק אומר כעת שהוא רצה שהיה מקבל החלטות אחרות לאחר שבוגד באשתו עם מרדית צ'פמן, עמית צעיר לעבודה באוניברסיטת דלאוור.
הלוואי שלא הייתי פוגע בה כי אהבתי אותה. אני עדיין אוהב אותה. הלוואי שיכולתי לקחת את זה בחזרה'הוא אמר בפרק, שאמור לעלות לשידור ביום שישי.
ג'נאיר ג'ררדו ומרדית' צ'פמן צילום: אינסטגרם; פייסבוק הסוף הקטלני למשולש האהבה הגיע חודשים לאחר שג'נייר גילתה את הרומן, מה שגרם לה לנקוט בצעדים קיצוניים כדי לעקוב אחר פעילותו של בעלה, כולל תפירת מכשירי הקלטה לבגדיו, הנחת מכשירי GPS על המכוניות שלו ושל צ'פמן ורכישת פריצת מחשבים. תוֹכנָה.
'אני חושב שהיו יותר מ-400 תמונות של שיחות פרטיות שקיימנו מרדית' ולי באמצעות טקסט ודרך Snapchat, והיא למעשה, באמצע הלילה, תקבל גישה לטלפון שלי,' אמר מארק, מנחש שהיא תשתמש בטביעת האגודל שלו. בזמן שהוא ישן.
לאחר שהודה בפרשה, החלו בני הזוג להגיע לייעוץ. אבל אחרי הפגישה השנייה שלהם, כשמארק לבש את הז'קט שלו, הוא גילה מכשיר הקלטה שתפור בתוכו.
היא אמרה לי שהיא רוצה להבין באיזו מידה מרדית ואני נמצאים במערכת היחסים', אמר ל-20/20. 'היא הייתה נחושה שיש תוכנית בין מרדית' ואני, והיא ניסתה להקשיב למה התוכנית הזאת'.
מערכת היחסים בין הזוג המשיכה להתדרדר ומארק אמר לאשתו שהוא רוצה להתגרש.
מאמנת הגירושים שילה ברנן סיפרה ל-20/20 שג'נייר הייתה כועסת שהיא נזרקה והחליפה עבור אישה צעירה יותר בחודשים שקדמו לירי.
בפרומו לקידום התוכנית של יום שישי, ניתן לשמוע את ג'נאיר בקטע שמע שמתעמת עם בעלה.
אתה לא מוצא אותי מושך, היא אמרה. אתה לא רוצה אותי יותר. אתה אפילו לא אוהב אותי.
ואז היא מתארת את מערכת היחסים שלו עם צ'פמן כרעננה.
היא מציתה לך את האש, היא גורמת לך להרגיש צעיר, אמרה.
גם נישואיו של צ'פמן עצמו לחבר מועצת העיר ניוארק, לוק צ'פמן, כבר התקמטו, על פי דלאוור ניוז ג'ורנל .
ואז קצת לפני 19:00. ב-23 באפריל 2018 המשטרה אמרה שג'נייר פרצה לביתה של צ'פמן ושכבה מחכה לאהובתו של בעלה שיחזור הביתה.
זו הייתה מתקפה מחושבת ומתוכננת, אמר לעיתון המקומי ביל קולרולו, מפקח משטרת רדנור. היא פרצה לבית. היא שכבה בהמתנה, והיא ירתה בה ברגע שנכנסה, ואז ירתה בעצמה.
לאחר הירי משפחתה של צ'פמן כינתה אותה מגדלור של אור, בהודעה שפורסמה לתקשורת, לפי תחנת פילדלפיה WCAU .
ויקטור פליאולוג
'היא אהבה מאוד את משפחתה, הייתה חברה מלאת חמלה ובין אנשי המקצוע המוכשרים והחדשניים בתחומה', אמרו. 'מותה היה פתאומי וטרגי, אבל לא יקבע מי היא הייתה לאלפי האנשים שאהבו אותה'.
מארק אמר ל-20/20 שהוא תכנן לפגוש את אשתו לארוחת ערב באותו ערב כדי לדון בגירושין הממתינים, אבל בזמן שהיה במסעדה, הוא קיבל הודעת טקסט שאומרה שהיא לא תצליח להגיע.
לאחר מכן, על פי הדיווחים, ג'נאיר שלחה לו הודעה נוספת, הפעם תמונה של זבל עם קונדום באמצע, שלדעת מארק צולמה מחוץ לביתו של צ'פמן.
הרסת לי את החיים, היא אמרה לפני ששלחה שתי הודעות מצמררות אחרונות:אני מקווה שלעולם לא תמצא אושר,' וביי, מארק.
אהרון איטורה
מארק מיהר לביתו של צ'פמן, אבל עד שהגיע שתי הנשים שכבו מתות על הרצפה.
'זה לקח חמש שניות וצרחתי מגונה ורצתי אליה', אמר על אשתו. 'פשוט אמרתי, 'מותק'. הו בייבי. מה עשית?''
זה היה סוף טרגי למערכת יחסים שהחלה כשג'נייר ומארק היו שניהם בני נוער שעבדו בטאקו בל בקיץ 1986, אם כי לאמערכת היחסים עם היורש לא תקבל תפנית רומנטית עד שבני הזוג יתקלו זה בזה שוב ארבע שנים מאוחר יותר.
הזוג התחתן ב-23 באוקטובר 1993 והחלו חיים משותפים.
היינו מאושרים, אמר מארק. לא יכולתי לדמיין לא להיות איתה לשארית חיי.
אבל במהלך נישואיהם, קשיים כלכליים וויכוחים סוערים יגבו מחיר מהקשר שחלקו פעם.
כשמארק לקח עבודה חדשה באוניברסיטת דלאוור כמנהל שיווק - שם עבד תחת צ'פמן - ג'נייר נשארה בתחילה בדרום קרוליינה כדי לנסות לשכור את ביתם.
מארק אמר לאחר שעשה את הצעד שהוא מיד הרגיש חיבור לצ'פמן, ואמר שזה הרגיש מדהים להיות סביבה. תוך חודש מהפגישה, הזוג התנשק. למרות שמארק ניסה בתחילה לעצור את מערכת היחסים, הוא אמר ל-20/20 שהוא לא מסוגל להתרחק מהבן ה-33.
הרגשתי מרותק. זה היה כזה חיבור. לסגור את זה פשוט לא הרגיש נכון, אמר. הייתי צריך לפחות לגלות מה זה ש... משך אותנו יחד.
כעת, הוא מקווה שהסיפור שלו יכול לשמש סיפור אזהרה לאחרים.
יש הרבה אנשים נשואים שם בחוץ... עוברים הרבה מאותם דברים שג'נייר ואני עברנו, הוא אמר.